מתי נציב גבולות ומתי נייצר הסכמות?

שמור\י תוכן

שאלה מרכזית: מתי נציב גבולות ומתי נייצר הסכמות?

מתודה ראשונה: פירוק

נצייר 2 מעגלים על הלוח, במעגל אחד נכתוב את המילה “גבול” ובמעגל אחר “הסמכה”

נבקש לחשוב אילו אסוציאציות ראשוניות עולות סביב 2 המילים הללו, בכל פעם נרשום את האסוציאציות מסביב למילה עד שתיווצר שמש אסוציאציות סביב כל מילה.

 

לאחר מכן נציג את ההגדרה לשני המונחים:

גבול –

1. קו המבדיל בין דבר לדבר, בין מקום למקום, בין ארץ לארץ, בין תקופה לתקופה, בין תחום לתחום.
2. סוף, קצה, נקודה או קו שאין להגיע אל מעבר להם.
3. השטח או התחום שבתחוך הגבולות.

(מילון אבניאון)

 

הסכמה-

אחדות דעות, התאמה בדעות, אישור, יחס חיובי לדבר. “למרות חילוקי הדעות הם הגיעו לכלל הסכמה”

(מילון אבניאון)

נשאל:

• כמה מהמילים המופיעות בשמש האסוציאציות מתחברות להגדרה המילונית?
• מה ההגדרה הכי מדויקת לדעתך?
• אם היית צריך.ה להגדיר את המונחים האלו – האם היית מגדיר.ה בצורה אחרת?

זמן: 15 דקות | עזרים: אין | נספחים: אין

---

 

מתודה שנייה: ייצוג

נייצר במרכז החדר/המעגל ציר. בצד אחד “מציב.ה גבול” ובצד השני “מחפש.ת הסכמות” בכל פעם נציג סיטואציה ונבקש מכל אחת ואחד לעמוד במקום המתאים לשבט ולאופן בו מרכז.ת בוגר.ת צריך.ה להתנהל לדעתו. כמה צריך להגדיר את הגבול לעומת כמה צריך לחפש אחדות דעות או יחס חיובי לדבר שאותו היינו רוצים.

נדגיש כי המטרה היא להסתכל על תפקיד המרכז.ת באופן כללי, על האופן בו אני מתנהל.ת בשבט שלי ועל המתח ביניהם.

• מרכז.ת צעיר.ה מציע.ה לשנות את מהלך יום הפעילות.
• שכבת השישיות מבקשת להכניס מסורת חדשה לשבט.
• השכב”ג מתעקש להשאיר את קבוצת הצמי”ד בשבט כשאת.ה רוצה לעודד השתלבות.
• חניך.ה הורחק.ה בעקבות התנהגות והשכבה שלו.ה דורשת להחזיר אותו.ה קודם לכן.
• צוות ההדרכה לא עובד באתר המסע, אבל כן עובד בדרייב שבטי.
• השכב”ג רוצה להוסיף עוד מבנה בפורימון.
• יש שומרי.ות שבת בשכב”ג והמרכזים.ות הצעירים.ות רוצים.ות אטראקציה שכב”גית בשבת כמו בכל שנה.

בכל פעם נבקש מנציג.ה מכל קצה לדבר ומנציג.ה מהאמצע ככל הניתן. נשאל:

• איזה גבול נציב? איך השכב”ג יגיב?
• אילו הסכמות ניתן לייצר בסיטואציה? איפה כן נוכל להסכים?
• מה יהיה מאתגר? מה יכול לסייע לנו במצב הזה?
• עם מי אני יכול.ה להתייעץ על הנושא?

נחזור למעגל ונשאל:

• איפה היה מאתגר להחליט אם להציב גבול או לייצר הסכמות?
• איפה זה ברור לנו? איפה מטושטש?
• האם אפשר גם להציב גבול וגם לחפש הסכמות?

הערה למדריכ.ה: המטרה של המתודה היא להציג מגוון של אפשרויות התמודדות עם סיטואציות שונות. נשאף לייצר מרחב שמאפשר לכל אחד ואחת להגיד את הדבר הנכון עבורו.ה בהתאם לשבט, ליכולות או לנטייה אישית. ככל שנצליח לייצר מרחב שבו אפשר להגיד את כל הדעות מבלי להיות שיפוטיים.ות כלפיהן נוכל לנהל שיחה מדויקת יותר ומגוונת יותר.

זמן:    20 דקות   |    עזרים: אין  | נספחים:  אין

---

 

מתודה שלישית: פירוק

הקבוצה תתחלק לשלוש/ארבע תתי קבוצות. כל קבוצה תקבל סיפור מקרה ותצטרך לנתח אותו בעזרת שאלות לדיון.

במידה ונשאר זמן ניתן לערוך דיון במליאה סביב השאלות הבאות:
– מי הי השותפים.ות בתהליך מול השכב”ג?
– איזה תהליך נבצע מול השכב”ג?
– איך נבדיל בין גבול לבין הסכמה?

*הערה למדריך.ה- נרצה לאפשר למגוון הקולות להישמע בתוך כל אחת מהקבוצות. ניתן להגדיר בכל קבוצה משתתף.ת אחד.ת שיהיו בעד הצבת גבולות ומנגד אחד.ת שיהיו בעד קידום הסכמות (מעיין “שטן” ו”מלאך”) על מנת לאתגר את השיח הקבוצתי.

זמן: 20 דקות | עזרים: אין | נספחים: סיפורי מקרה

---

 

מתודה רביעית: דיון בשאלה

בקבוצה הגדולה ננהל דיון על המתח בין גבולות להסכמות:

• במה אני צריך.ה עזרה בנושא הזה של הצבת גבולות וקידום הסכמות?
• על מה יותר קל להגיע להסכמות? מתי יותר מאתגר?
• מתי יותר קל להציב גבולות? מתי יותר מאתגר?
• אילו הסכמות קיימות כבר היום בפעילות הצופית בכלל? אצלנו בשבטים בפרט?
• מי השותפים.ות שלנו להתהליכי הסכמות?

 

נסכם,

ניהול באופן כללי וריכוז שבט בפרט הם תפקידים שבאופן טבעי צריך לבחור בין הצבת גבולות לקידום הסכמות. חינוך שהוא כולו הסכמות או כולו גבולות מונע את ההתפתחות של הקבוצה ושל השבט ומייצר מרחב של “קשיחות” או “רפיון” שנרצה להימנע מהם ולייצר הסכמות ככל הניתן לצד גבולות ברורים לפעילות. גבול והסכמה לא הולכים האחד אל מול השני אלא האחד עם השני.

 

ליחידה המלאה כולל הנספחים: מתי נציב גבולות ומתי נייצר הסכמות