שמור\י תוכן
מסר: מין ומיניות מעסיקים את כולנו ועל אחת כמה וכמה בני נוער שנמצאים בשלב גיבוש הזהות המינית. למרות זאת, נושא זה נותר במרבית המקרים “מחוץ לתחום” השיח, הוא גורר שתיקה והשתקה, מבוכה ובושה. יש לנו תפקיד בהנגשת הנושא, אנחנו יכולים להוות דמויות שעימן החניכים/ות יוכלו לדבר על כך ולקבל מענה או הפניה למקור מידע אמין.
שואלים את חברי הקבוצה:
– מתי ומי דיבר איתך על מין לראשונה? ומה היה המסר שהעבירו לך?
– איך היית מגדיר את השיחה הראשונה? (שיחה טובה, מביכה, נוראית וכו’).
– למה לדעתך זה המסר שהועבר?
– האם לדעתך זה המסר שגם אנחנו כתנועה משדרים?
**הערות : חשוב להתעכב על המסר שעובר בהקשר למין – שזה דבר שלא מדברים עליו ואף דבר אסור. בעיקר מסר של הפחדה.
בנוסף, השיח על מיניות הוא שיח חרדתי ושלילי, כזה שמבליט את הסכנות שבמיניות (המסר לבנות יהיה לרוב- תזהרנה לא להיפגע ו/או להיכנס להיריון לא רצוי, ולבנים- תיזהרו לא לפגוע/ לאנוס/ להכניס להיריון), כלומר אין שיחה חיובית על מין, מקסימום על אמצעי מניעה (ושוב, גם אז מדובר בשיח שלילי שמדגיש את הסכנות). מסרים נוספים שעוברים בהקשר זה היא השתיקה- אלה הם נושאים “שלא מדברים עליהם” כך שהמסר של המבוכה וההשתקה הולך וגובר מה שמוביל לשיח של אשמה ובושה. חשוב בהקשר הזה להסביר ולומר שהתעניינות במין ומיניות היא טבעית ונורמלית ומה שלא נורמלי זו הסביבה שלא נותנת מענה על הדבר הכי בסיסי שקשור לכולנו, מה שמוביל אותנו לשאלה- מאיפה אנחנו מקבלים את הידע על מיניות?
[נספחים] נספחים: 0
[עזרים] עזרים: 0
[זמן] זמן פעילות: 10 דק’
כל משתתפ/ת מקבל/ת דף וטושים ועליו/ה לצייר היכן לדעתם בני הנוער מקבלים את המידע על מין? תחילה כל אחת מציירת באופן אישי ולאחר מכן מצטרפים לשלשות/רביעיות ומחברים את כל המקורות.
דיון: במליאה:
- מאיפה בעיקר בני הנוער מקבלים את המידע? למה דווקא משם?
- מה זה אומר לנו על הידע שלהם?
- איך זה משפיע על היחס שלהם למין? על ההסתכלות שלהם על יחסי מין? על התפיסה שלהם?
**הערות : מקורות מידע שסביר להניח שיעלו: הורים, חברים, אינטרנט, פרסומות, סרטי קולנוע, טלוויזיה, מגזינים לנוער וכיו”ב.
אם הם מציינים אינטרנט, חשוב שיתמקדו בסוגים שונים של אתרים: פורומים, אתרי נוער, פורנוגרפיה.
חשוב לשים דגש על כך שהמידע שהם מקבלים הוא בדרך כלל מוטעה – הוא מגיע מבני נוער אחרים או ממקורות לא מהימנים כמו סרטי קולנוע או פורנו, ולא מגורמי מקצוע .
חשוב להסביר מה הבעיה במקורות הידע הללו- להסביר מה כ”כ מעוות במידע הזה (תפקידים מגדריים נוקשים, לגיטימציה לאלימות מינית, “תרבות אונס” ולא “תרבות של הסכמה”, בעיות בדימוי הגוף וחשש מתפקוד מיני לקוי, קושי להחין בין פנטזיה למציאות וכו’).
[נספחים] נספחים: 0
[עזרים] עזרים: טושים, דפים מדבקות וכו’
[זמן] זמן פעילות: 20 דק’
מחלקים לחברי הקבוצה דוגמאות לשאלות ששואלים בני נוער באתרי אינטרנט.
- אילו מסקנות עולות לכם מהשאלות הללו?
- מה מפריע לנו בשאלות האלה? אם בכלל?
- מה הנושאים שמעסיקים אותם? למה?
**הערות : יש המון שאלות שיכולות להביך או להצחיק. צריך לשים לב שהשיח לא הולך לגמרי למקום של הצחוקים. בסופו של דבר אלה שאלות אמיתיות שבני נוער שואלים מתוך חוסר ידע ובגלל שאף אחד לא מדבר איתם על הדברים. יכול להיות שגם אנחנו לא יודעים את התשובות לחלק מהשאלות וזה בסדר, גם איתנו לא דיברו…
כל משתתפ/ת מקבל/ת פתק אדום ופתק ירוק. אומרים/מציגים מיתוס על מיניות ועל כל משתתף להרים את הפתק הנכון בעיניו ירוק – נכון, אדום – לא נכון.
- מאיפה המיתוסים האלה מגיעים?
- כמה אנחנו יודעים ובקיאים בנושא?
**הערות : הקבוצה צריכה להרגיש בנוח לטעות ולשתף.
אפשר להתייחס לנושא הגילאי- יש איזשהו גיל שבו אנחנו כאילו “אמורים” לדעת הכל על מין וכבר לא נעים לשאול, מה שמוביל אותנו פעמים רבות להתנהגות מינית לא
לאחר שראינו מהי תמונת המצב בקרב בני הנוער ומה הידע שלנו בהקשר של מין נקיים דיון על תפקידינו כמחנכים ביחס לתמונת המצב אצל הנוער.
- מה התפקיד שלנו?
- האם אנחנו כתובת לשאלות או שהתפקיד שלנו הוא לייצר שיח חיובי על מיניות?
- איפה אנחנו יכולים לעזור?
- מה אפשר להגיד ומה פחות מתאים שנגיד? מה גבול האחריות שלנו?
- איזה מסרים חשוב לנו להעביר?
- באילו פורומים מומלץ לדבר על זה?
**הערות : חשוב להדגיש שאין ציפייה שאנחנו נהיה “מחנכים למיניות בריאה”, לא הוכשרנו לכך וזה לא תפקידנו.
אנחנו כן יכולים להיות כתובת, להנגיש מקורות מידע אמינים, לענות על שאלות רק כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים את התשובה, להיות ערים כל הזמן ליחסי הכוחות בינינו לבין החניכים ולכך שמדובר אחרי הכל בגיל ההתבגרות, וקצב ההתפתחות המינית והבשלות שונה מחניכ/ה לחניכ/ה. לשים לב גם למגדר שלי ושל החניכים – האם לחניכות בכיתה ז’ יהיה נוח לדבר עם מרכז בוגר גבר?
חשוב לתת למרכזים גורמים שניתן לפנות אליהם לקבלת מידע: דלת פתוחה, שפ”י – שירות פסיכולוגי יעוצי, המרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
ניתן כמובן להיעזר ולהפנות את המרכזים והמרכזות לשימוש בחוברת מניעה והתמודדות (מצורפת בנספחים לפעילות זו).
[עזרים] עזרים: 0
[זמן] זמן פעילות: 15 דק’