זמן עצירה: החזק מגן על החלש ללא הבדל דת גזע ומין

שמור\י תוכן

חלק א’ – התבוננות | 15 דק

נצפה בסרטון שהופץ ברשתות- מפגש אקראי בין חניכים בשבכ”ג לבין חבר הכנסת איתמר בן גביר.

לאחר מכן נדון סביב השאלות הבאות:

• האם הפריע לי משהו בסרטון?
• מה הפריע לי בסרטון?
• מה המקום של תנועת נוער אל מול חיבור שסעים בחברה הישראלית?

הערה למדריכ.ה-  חשוב לא לזרז את השלב הזה של הדיון ולעודד כמה שיותר חניכים וחניכות לדבר ולהביע את עמדתם.ן. ננסה ליצור הנחיה של פינג- פונג ותגובות אחד לשנייה.

בנוסף, באחריותנו לדרוש שיח מכבד המבוסס על הקשבה ומרחב בטוח ובו כל חניך או חניכה יכולים להגיד את עמדתם.ן . כמובילי הדיון נדאג לשמור על זה לאורך כל הפעילות.

בסוף חלק א’ נרצה לחדד מול החניכים והחניכות שהבעיתיות במקרה של הסרטון הוא לא עם עצם המפגש אלא עם הקריאות שקראו החניכים “מוות למחבלים”, “שישרף להם הכפר”, וכל זה לאור אירוע קודם באותו היום בתיכון “בליך ברמת גן (לקריאה נוספת על האירוע לחצו פה). המסר העיקרי איתו נרצה לצאת מהחלק הראשון של הפעילות הוא כי אל לנו לבלבל בין דמוקרטיה ופוליטיקה לבין גזענות ושנאה!

חלק ב’- פירוק | 15 דק

נעבור עם החניכים והחניכות על המסמך – 10 מידות הצופה ונבקש מכל אחד.ת לבחור 3 מידות איתן הכי מזדהה, ו-3 מידות בהן לדעתם.ן תנועת הצופים צריכה לעסוק יותר לנוכח המצב החברתי במדינה. לאחר מכן נערוך סבב שיתוף.

חלק ג’- הסבר | 10 דק

בחלק זה נשים לב אם החניכים.ות מבלבלים בין חינוך פוליטי למפלגתי (ההבדל בין חינוך לאידיאולוגיה ספציפית לחינוך למודעות פוליטית), נעודד שאילת שאילות לאחר ההסבר.

נסביר:

אנחנו רוצים לגדל אזרחים.ות שיש להם.ן דעה פוליטית, מגובשת מבוססת מידע, כאלו שפועלים.ות מתוך סקרנות ורצון לחקר האמת, שמבינים.ות איך העולם עובד, אילו כוחות מחפשים להשפיע לנו על הבנת המציאות.

אם אנחנו רוצים שהחניכים.ות שלנו יהיו אזרחים.ות מעורבים.ות בחברה, משפיעים.ות על עיצוב החיים במדינה- נרצה לייצר חוויה והזדמנות לעצב את התפיסה וללמד איך זה עובד- גם במסגרת הפעילות בצופים.

קיימת טענה שלא ניתן לחנך בלי פוליטיקה כי הכל פוליטי

כמדריכים.ות ואנשי/נשות חינוך אנחנו נתקלים.ות לא פעם בדילמות לגבי חינוך פוליטי בצופים כתנועת נוער ממלכתית, אשר חברים בה חניכים.ות המחזיקים.ות בתפיסות עולם שונות ומגוונות. תנועה שחרטה על דגלה את חוסר ההשתייכות המפלגתית וככזו שאינה מכוונת לחנך את בני הנוער על פי קודים של מפלגה מסוימת. אנו עומדים בפני דילמה:

מצד אחד, אנו רוצים שבני ובנות הנוער ינצלו את המפגש בתנועה לשיח עמוק ואידיאולוגי על נושאים חשובים ופוליטיים. אנו מאמינים שאם אנו לא מקיימים שיח עמוק, הכולל דעות סותרות, שדן בסוגיות יסוד של החברה הישראלית אנו מעבירים מסר שהתחום הפוליטי הוא שלילי ואינו ראוי שיעסקו בו. מצד שני, עיסוק בתכנים אלה, עלול להיתפס כחינוך אידיאולוגי מפלגתי- כזה שבו המדריכ.ה שם.ה לו.ה למטרה לשכנע את חניכיו לאמץ עמדה מפלגתית כזו או אחרת. לכן, חשוב לנו לשים לב שדווקא בתנועת נוער, מרחב שהוא בטוח נרצה לעודד את החניכים.ות שלנו ללמוד לנהל דיונים, להתווכח ולגבש דעה וכל זה יקרה כאשר נקפיד לנהל דיונים העומדים בחוקי המשחק הדמוקרטיים.

אז רגע- מה עושים?

הרי כבר הבנו שהכל פוליטי (ומי שעוד לא הבינ.ה, תקראו מה שיש לויסלבה להגיד על זה), שאנחנו לא רוצים “להתחמק” מהעיסוק בפוליטיקה, ושקיים הבדל בין חינוך א-פוליטי לבין חינוך א-מפלגתי.

מצאנו לנכון לפרט שלושה עקרונות שיעזרו לנו בבואנו לעסוק בתחום זה:

1. עיקרון החינוכיות: העיקרון החשוב ביותר, מסביר שהמוטיבציה שלנו לעסוק בתכנים פוליטיים נובעת מרצון להעמיק את התפיסות, הידיעות והדעות של חניכי הצופים. עיקרון זה מדגיש את הדיאלוג הדמוקרטי, בו אפשר וצריך לשמוע את דעותיהם של כל החניכים, על המדריך מוטלת האחריות לאפשר שיח זה. שיח כזה מנוגד לגישה האידיאולוגית שרואה בעיסוק בתכנים אלה דרך לשכנע את החניכים בדעה מסוימת. על כן, עיקרון זה מדגיש את השיח ואת גיבוש הדעה מתוך שלל אפשרויות על פני השכנוע והיציאה לפעולה ללא הבנת המסר.
2. עקרון האיזון: עלינו לשאוף להציג לחניכינו תמונה מאוזנת ככל שניתן של הקונפליקט המוצג. כך לדוגמא, במקרה ואנו בוחרים לקיים פאנל בחירות – מוטלת עלינו האחריות להביא נציגים המייצגים דעות ומפלגות שונות. במקרה ולפאנל מסוים לא הצלחנו להביא נציגים משני צידי המתרס – לא נקיים את הפאנל, כיוון שהדבר יפגע בעקרון האיזון.
3. עקרון הממלכתיות: לא תוצג התנועה בכללה כבעלת עמדה מפלגתית כזו או אחרת. מתוך עקרון זה נגזרת אי השתתפות של התנועה כתנועה בהפגנות בעלות זהות מפלגתית.

בנוסף, למי שלא מכיר.ה קיימת החוברת: תנועה בפעולה – חינוך . אקטיביזם . שינוי חברתי.pdf– אנו ממליצים בחום להכיר ולעשות בה שימוש.