שמור\י תוכן
בישראל 2022 רוב הנערות לא מרוצות מהמראה החיצוני שלהן ו/או ממבנה הגוף שלהן. הנערות הללו, גדלו גם ברובן להיות נשים כאלה. יותר מחצי מהנשים ומהנערות בישראל, לא מרוצות מהמשקל שלהן ללא קשר למשקלן האובייקטיבי .הנערה והאישה הזו – זו את, והיא ואני וכולנו – והאמת שהמצב הזה לא פוסח גם על נערים וגברים.
אם רובנו מרגישות ככה – אולי הרצפה היא זו שעקומה? התרבות שבה אנחנו חיים מקדשת אידיאלים שלא פעם מאבדים קשר עם הסטנדרטים הביולוגיים והפיזיולוגיים של הגוף האנושי, ומיום לידתנו אנחנו מקבלות בהדרגה את העובדה שהגוף שלנו והמראה שלנו נמדדים לפי מודל מסוים מאוד שאנחנו בדרך כלל לא עומדות בסטנדרטים שלו. עבור רבות מאתנו, מדובר במסע מתמשך ומפרך של ניסיון להתאים או לפחות לצמצמם את הפער, וכל זאת כדי להשיג רווחה נפשית, ביטחון עצמי וחוויה בסיסית של שייכות וקבלה חברתית .במסגרת העשייה של ויצו בפעולה לשוויון מגדרי שהוגדרה כאבן יסוד בדרכה של ויצו מיום הקמתה, אין ספק שהעיסוק בדימוי הגוף הנשי הוא מרכזי ומשמעותי ובעל פנים רבות.
מדובר בנושא מורכב, שטומן בחובו ממדים רבים: אישיים, חברתיים ותרבותיים של העולם המערבי של ימינו. בתוך כך, ישראל היא מדינה מערבית בה המסרים החברתיים תרבותיים הם מקדשי רזון, וישראל ממוקמת במקום הראשון הגבוה והלא מחמיא: הנערות בישראל עסוקות בדיאטה הכי הרבה בהשוואה לנערות בשאר מדינות העולם .
לדימוי גוף נמוך יש השלכות קשות עבור נשים ונערות. דימוי גוף הוא חלק ממכלול התפיסה העצמית של האדם, והוא נמצא קשור להערכה עצמית נמוכה, ניתוק רגשי מעצמי ומהגוף, התנהגויות דיאטה, הפרעות אכילה ודיכאון. בעולם שבו חיות נשים ומתבגרות בימינו, מופעל על נשים לחץ גלוי וסמוי להתאים את עצמן לאידיאלים חברתיים ותרבותיים לא ריאליים. הלחץ הזה מקבל חיזוק מהרשתות החברתיות לסוגיהן בו כולנו שוהות שעות רבות מהיום. הרשתות החברתיות בנויות על תקשורת שרובה ככולה מבוססת על תמונות, מפולטרות ומעובדות. לתוך כך נכנס מנגנון של השוואה חברתית, שכולנו, בלי להיות מודעות אליו עסוקות בו. כולנו משוות את עצמנו למה שמסביבנו, זוהי תכונה אנושית טבעית.
אבל ככל שאנחנו משוות את עצמנו למשהו שהיינו רוצות שיהיה לנו ואנחנו לא יכולות להשיג אותו- הפער גדל, ואיתו התסכול ותחושת הדימוי הנמוך .בתוך כל זאת ראוי לציין שינויים ותהליכים החיוביים שמתקיימים בעשור האחרון בעולם ובישראל. ההבנה שאין אידיאל יופי אחד וקיימת שונות טבעית בין בני אדם, הולכת וצוברת תאוצה. בארה”ב למשל יש תנועה שלמה המתקוממת כנגד אפליית השמן –’שמנופוביה’.
גם בישראל יש עשייה משמעותית לקידום ההכרה בשונות הטבעית הקיימת בין בני אדם והכרה באידיאל יופי מגוון. הבנו שאנחנו מצטרפות לשדה הולך וגדל של פעילות ופעילים, מתחומים שונים ומגוונים.
-מודעות הולכת וגדלה בשיח, המקצועי והציבורי לעיסוק בדימוי גוף, דוגמת תנועת הבודיפוזיטיב, עמותת ‘נשים לגופן’ וקהילת ‘הפורום המקצועי לדימוי גוף בישראל.
-עבר עשור מאז חוקקו בישראל את חוק הגבלת המשקל בתעשיית הדוגמנות. חוק ייחודי למדינת ישראל שמטרתו העיקרית היא צמצום הלגיטמציה החברתית לאידיאל הרזון
-השיח האקדמי והמחקרי בישראל מביא לידי ביטוי עיסוק גובר בנושא מניעת הפרעות האכילה וחיזוק דימוי גוף חיובי ממנו ברור כי כדי לעזור לנערות לגדול במציאות טובה יותר יש לחתור לעולם שבו יהיו מודלים מגוונים יותר של יופי וגוף , תוך הרחבת הנגישות למקורות של שיח ביקורתי ואקטיביסטי למסרים הקיימים.
ועתה, כיצד נוכל להמשיך לחזק ולפתח דימוי גוף חיובי ויחס חיובי לעצמי בקרב נערות במאה ה-21? השנה בחרנו להתמקד במספר עקרונות שעל בסיסם ניתן לחזק דימוי גוף חיובי אצל נערות
– אני מיוחדת כפי שאני: להיות שלמה ולא מושלמת – שחרור מהשאיפה להיות מושלמת דרך החיבור להיותי שלמה כפי שאני .הייחודיות שלי היא הכוח שלי, ולא הדימיון לאחר. פיתוח הכרות עמוקה ויחס של אכפתיות לגוף, חיבור לגוף ושימוש בגוף כחלק מההגשמה ומהביטוי שלי בחברה ובכלל.
– הרחבת מושג היופי: לראות את היופי הזה שבו אני חיה – יופי הוא הרבה מעבר לאידיאלים אסתטיים ספציפיים, והוא תוצר של העולם הפנימי שלי שבו יש הכרה בייחודיות שבי, ביכולות שלי, בחוזקות שלי וגם הכרה בפגיעות שבי. זה חלק מהיופי של העולם בו אנו חיות.
– בניית סביבה תומכת ומכילה: במפגש בינינו יש הרבה כוח- נערות ונשים יכולות לשמש מודל ולהעניק השראה לנערות ונשים אחרות דרך היחס המכבד והחומל שנעניק אחת לשנייה כדי להרגיש יותר שלמות וכדי לדעת שאנחנו נהדרות כפי שאנחנו.
כיצד נעשה זאת? הפעילות חינוכית נעשה זאת באמצעות שיח קבוצתי וחברתי, הן בפעילות חינוכית ישירה (סדנאות והרצאות) והן בפעילות חינוכית עקיפה (רשתות חברתיות( ונעסוק בפיתוח שיח ביקורתי למודל היופי הקיים, הכרת השונות הטבעית בין בני אדם, העצמה אישית וחברתית והכרות עם השינויים הרגשיים והגופניים הצפויים בגיל ההתבגרות . חשוב לזכור, בעיקר בעבודה עם נערות, מדובר בתחום רגיש שעלולים לעשות בו נזק גם כשהכוונה היא טובה. לכן, התכנים העיקריים שבהם נעסוק יהיו כאלה שהוכחות אמפירית כיעילים לאורך זמן. בהמשך לכך, המנחות והמנחים שלנו עברו הכשרה ייעודית ובה קיבלו כלים לנהל שיח חינוכי מיטיב עם נערות ונערים אותם פוגשים במסגרות השונות.
כנס ויצו בשיתוף מכללת בית ברל – דימוי גוף חיובי – יום הנערה 2022
מטרתו של הכנס היא להוות פתיח לעיסוק ארוך טווח ומקיף בנושא של בניית דימוי גוף חיובי בגיל הנעורים ובכלל, מתוך מטרה לייצר תפיסות חינוכיות ערכיות המאפשרות לחולל שינויים מהותיים בחינוך, בתרבות ובסביבה .אנו שואפות לייצר שיח ושיתוף פעולה בין ארגונים, יזמות עסקית-חברתית, חוקרים אקדמיים, אנשי מקצוע ופעילים חברתיים. במסגרת היום נקיים מושבים שונים ושיח עמיתים לכל השותפים הרלוונטיים בשדה דימוי הגוף בישראל. לפרטים והרשמה לכנס לחצו כאן.
נכתב ע”י ניצן ספיון ופורסם במקור באתר onlife.