שמור\י תוכן
חלק א’- השראה
נקרא יחד עם מעגל המרכזים.ןת את השיר של פאט פארקר וסביב השיר נקיים שיחה.
הרחבה: פאט פארקר היתה הבת החורגת של אמריקה: אישה אפרו-אמריקאית, מוכה וענייה, שהפכה למשוררת לסבית פמיניסטית ולפנתרה שחורה. הכתיבה שלה חסרת פשרות, והיא מוחה ומתריסה, בשפה ישירה ובוטה נגד הסדר הפוליטי, המגדרי והמעמדי. השירה שלה היא שירת חופש, שירת מחאה.
שאלות לשיחה:
- מה מתואר בשיר? ( זמן לברר הבנה ולהסביר מושגים/ מילים לא מובנות)
- מה המשוררת טוענת? האם אתן/ם מסכימים/ות עם הטענה? למה?
- האם מקרים המתוארים בשיר מתקיימים היום בחברה הישראלית?
- האם מתקיימים בשבטים ? באיזה אופן?
- האם כמחנכים יש עלינו אחריות לקדם אותנו לחברה שוויונית, מגוונת וסובלנית יותר.
| עוד בנושא הריגת הּנחל מַגָּפַיִם מְצֻחְצָחִים חֲצוֹצְרָנִים מְנַקִּים אֶת הַכֵּלִים שַׁרְשְׁרוֹת וּמַנְעוּלִים יְצוּקִים מַסָּע הַצְּלָב הִתְחִיל. שׁוּב דִּגְלֵי הַמָּשִׁיחַ נִּפְרָשִׂים עִם שַׁחַר וּמוֹשִׁיעִי הַנְּשָׁמוֹת זוֹעֲקִים שִׁירֵי אַחֲרִית הַיָּמִים בָּרַדְיוֹ. אֶזְרָחִים, אֶזְרָחִים טוֹבִים כֻּלָּם צוֹעֲדִים לְקַלְפִּיוֹת הַהַצְבָּעָה וּבִקְדֻשָּׁה מִתְחַסֶּדֶת מְסַמְּנִים X עַל הַזְּכוּת שֶׁלָּנוּ לְחַיִּים. אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה כְּמוֹ אֲחֵרִים שֶׁהַצְבָּעָה הִיא סוֹף, אֲנִי מְפַחֶדֶת עוֹד יוֹתֵר שֶׁזּוֹ רַק הַהַתְחָלָה. אָז אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַשְׁמִיעַ קוֹל לְהַבִּיט בָּעֵינַיִם וְלִשְׁאֹל: אֵיפֹה תִּהְיוּ כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ? הֵם לֹא יָבוֹאוּ כְּהָמוֹן מִתְגַּלְגֵּל בָּרְחוֹבוֹת, אֶלָּא בִּמְהִירוּת וּבְשֶׁקֶט יַחְדְּרוּ לַבָּתִּים שֶׁלָּנוּ וְיָסִירוּ אֶת הַנֶּגַע, הַקְּוִוירִיּוּת, הָאוֹחְצִ’יּוּת, הַסְּטִיָּתִיּוּת מִקִּרְבָּם. הֵם לֹא יָבוֹאוּ עֲטוּיִים בְּגָדִים חוּמִים וּצְלָבֵי קֶרֶס אוֹ בִּצְלָבִים | כְּבֵדִים וְנוֹצְצִים עַל הֶחָזֶה. הַצֹּרֶךְ לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּבָר עָבַר וְנִגְמַר. הֵם יָבוֹאוּ בַּחֲלִיפוֹת עֲסָקִים לִקְנוֹת אֶת הַבָּתִּים שֶׁלָּכֶןם וְיָבִיאוּ עוֹבְדִים חֲדָשִׁים לְמָלֵא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁלָּכֶןם. הֵם יָבוֹאוּ בַּחֲלוּקִים לְשַׁקֵּם וּבִמְעִילִים לְבָנִים לְהַכְנִיעַ וְאֵיפֹה תִּהְיוּ כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ? אֵיפֹה כֻּלָּנוּ נִהְיֶה כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ? וְהֵם יָבוֹאוּ – – – הֵם יָבוֹאוּ כִּי אֲנַחְנוּ מֻגְדָּרִים הֲפוּכִים – סוֹטִים וַאֲנַחְנוּ סוֹטִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאִינוּ קְוִויר מֻטְרָד בָּרְחוֹבוֹת וְלֹא אָמַרְנוּ דָּבָר – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁשִּׁקַּרְנוּ בְּהַפְסָקַת הַקָּפֶה עַל בֵּן אוֹ בַּת הַזּוּג – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. |
| בְּכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמַעְנוּ “אֵין לִי בְּעָיָה עִם גֵּיְיז, אֲבָל לָמָּה הֵם חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת רַעַשׁ?”, וְלֹא אָמַרְנוּ דָּבָר – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁנָּתַנּוּ לְאֵם לֶסְבִּית לְאַבֵּד אֶת הַיֶּלֶד אוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁלָּהּ וְלֹא מִלֵּאנוּ אֶת אוּלַם בֵּית הַמִּשְׁפָּט – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁנָּתַנּוּ לִסְטְרֵיְטִימוֹת לְהִזְדַּיֵּן בָּפָּאבּים שֶׁלָּנוּ, בַּזְּמַן שֶׁהַחֻקִּים אָסְרוּ עָלֵינוּ לָגַעַת – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁלָּבַשְׁנוּ אֶת הַבְּגָדִים הַמַּתְאִימִים לַחֲתֻנָּה מִשְׁפַּחְתִּית וְהִשְׁאַרְנוּ אֶת אֲהוּבֵינוּ בַּבַּיִת – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמַעְנוּ, “זֶה עִנְיָנִי הַפְּרָטִי עִם מִי אֲנִי בַּמִיטָה – זֶה אִישִׁי, זֶה לֹא פּוֹלִיטִי” – וְלֹא אָמַרְנוּ דָּבָר – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁנָּתַנּוּ לַקְּרוֹבִימוֹת סְטְרֵיְיטִימוֹת לִקְבֹּר אֶת מֵתֵינוּ וּלְהַרְחִיק אֶת אֲהוּבֵינוּ – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. | וְהֵם יָבוֹאוּ. הֵם יָבוֹאוּ בִּשְּׁבִיל הַסּוֹטִימוֹת וְזֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם הוֹמוֹסֶקְסוּאָלִים, לֹא אוֹחְצ’וֹת לֶסְבִּיוֹת, לֹא דַּיְיקִיּוֹת גֵּיְיז, לֹא קְוִוירְז זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם יֵשׁ לָכֶןם עֵסֶק מִשֶּׁלָּכֶן עֲבוֹדָה טוֹבָה אוֹ הַשְׁלְמַת הַכְנָסָה זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם שְׁחֹרִימוֹת מֶקְסִיקָנִיּוֹתִים יְלִידִימוֹת אַסְיָתִיּוֹתִים אוֹ לְבָנִימוֹת זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם מִנְּיוּ יוֹרְק אוֹ מִלּוֹס אַנְגֶ’לֶס מִטֶּקְסָס אוֹ מִדָּקוֹטָה זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם בּוּצ’וֹת אוֹ פֶמִיות לֹא בְּעַד הַגְדָּרוֹת מוֹנוֹגֶמִיּוֹתִים אוֹ לֹא זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם קָתוֹלִיּוֹתִים בַּפְּטִיסְטִימוֹת אָתֵאִיסְטִיּוֹתִים יְהוּדִימוֹת אוֹ פְּרוֹטֶסְטַנְטִיּוֹתִים |
| הֵם יָבוֹאוּ הֵם יָבוֹאוּ לֶעָרִים וְלָאָרֶץ לַסָּלוֹנִים שֶׁלָּכֶןם וּלְתוֹךְ הָאֲרוֹנוֹת שֶׁלָּכֶןם. הֵם יָבוֹאוּ בִּשְׁבִיל הַסּוֹטִימוֹת וְאֵיפֹה תִּהְיוּ כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ? |