נקדות מבט: תקינות פוליטית (ה”פוליטיקלי קורקט”)- טובה או בעייתית?

היום נעסוק במונח “תקינות פוליטית” או בשמו המוכר “פוליטיקלי קורקט”-

תקינות פוליטית (political correctness, מקובל גם כשם תואר פוליטיקלי קורקט – politically correct) היא גישה שבאה למנוע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק  לכאורה, אפליה, סקסיזם, אנטישמיות, גזענות והומופוביה או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות. ביטוי הטומן בחובו טענה גלויה או סמויה, במכוון או בשוגג, בדבר הבדלים בין בני אדם באופן שעלול להיות מובן כפוגעני כלפיהם אינו תקין פוליטית.

נקודת המוצא של התקינות הפוליטית היא שכל אדם זכאי לכבוד ולמעמד שווה ביחס לכלל הציבור. זו הנחה מוסכמת והשקפת התקינות הפוליטית  סבורה כי המילים יכולות לכוון את תודעתם של האנשים לקראת אימוצה של הנחה זו. יחד עם זאת, שפת התקינות הפוליטית מעוררת ביקורת נוקבת ויש לשאול מדוע?

הנה מספר דוגמאות שעשויות לתת תשובה לשאלה זו:

• מודעים לכך שזו צנזורה: יצירת המופת של מארק טווין, האקלברי פין, הוצאה מרשימת ספרי הלימוד באמריקה בשל השימוש במילה הלא ראויה NIGGER. על מנת לאפשר לשוב לרשימה היוקרתית של הקלאסיקה האמריקנית הוחלפה מילה זו ב’רעותה הטובה ממנה’: SLAVE. “אנחנו מודעים לכך שיאמרו שזו צנזורה” נאמר בהוצאה, אולם צנזורה זו מאפשרת גם למי שמרגיש לא נוח עם הטרמינולוגיה הקודמת ליהנות מהספר .
• ‘אותי זה (לא) מצחיק’: עידן התקינות הפוליטית לא עושה חסד עם קומיקאים המבקשים להופיע בקמפוסים בארה”ב. בעוד ג’רי סיינפלד הכריז כי יפסיק להופיע באוניברסיטאות, הרי שבברקלי בוטלה הזמנתו של הקומיקאי ביל מאהלר בטקס הסיום שכן בתכנית הטלוויזיה שלו הוא השתלח באופן גלוי באסלאם.

[זמן] : 5דק’  [עזרים]: 0  [נספחים]:0

נחלק את המשתתפים ל2 קבוצות ונניח בפניהם כתבות לקריאה (נספח א’ ונספח ב’)

לאחר שיסיימו את הקריאה- נבקש שישתפו מה קראו בכתבה, ומה עלה להם מהקריאה בה.

• מה יחסי הגומלין בין השאיפה לשפה תקינה פוליטית ולזכותו של כל אדם לחופש הביטוי?
• האם התביעה לתקינות הפוליטית איננה הגבלה הפוגעת בזכות הליברלית לחופש הביטוי או שמא היא מהווה הגנה על קבוצות מיעוט מפני חופש הביטוי של הרוב?
• כיצד יכולה שפה תקינה פוליטית לפגוע בחתירה לבירור האמת?
• מה תפקידנו בתור מרכזי שבטים בנושא זה?

[זמן]: 25 דק’ [עזרים]: 0  [נספחים]: נספח א ונספח ב’