ימי פעילות בימי גשם

אין חובה לשאול את כל השאלות. הדבר החשוב הוא  לפתח שיחה בהתאם לדברים שעולים מהמרכז/ת ובהתאם לרקע שלכם על השבט.

• נצייר שמש אסוציאציות ונבקש מהמרכז/ת לכתוב את כל האתגרים בהדרכה בחורף (למשל הסביבה הפיזית, הרצון של החניכים להשתתף או להגיע לפעילות, שעות האור, פיקוח על החניכים והמדריכים ועוד).
• על אותה השמש (בצבע אחר) נבקש כעת לרשום את ההזדמנויות שיש בתקופה זו (למשל יחסי מדריך חניך/ קבוצה, יצירתיות, הצבת אתגר למדריכים ועוד).

הערה: חשוב לשים לב לכך שיש לנו הנחות יסוד מאוד ברורות לגבי הדרכת החורף- אנו נוטים להטיל את האחריות על הגורמים החיצוניים- מזג האוויר, שעות האור וכדומה. אנחנו אמנם מבינים שנכנסנו לשגרת הדרכה, אך פותרים את זה ביצירת פעילויות שיא. אולי שווה שננסה להבין מה בהדרכה הפשוטה, הרגילה, הסדורה, פחות מושך את החניכים שלנו ולא לנסות להסוות את זה ע”י פעילויות שיא? נשאל האם ניתן לתת לזה מענה אמיתי? כזה שמשפר את הדבר עצמו- ההדרכה הפשוטה. השאלה הזו צריכה ללוות אותנו בהמשך השיח.

• לאחר שהערנו- האם יש הזדמנויות או אתגרים נוספים ששווה להוסיף?
• בהתייחס לכל מה שרשמת כיצד היית רוצה לראות את ההדרכה בתקופת החורף בשבט?
• אילו פעולות ניתן לבצע רק בחורף וחבל לפספס?
• כיצד נערכים עם מקום לפעילות בימי גשם? גם ברמת המעקב על מיקומי הפעילות? (המלצה לקיום רשימה מקדימה של בתים מתנדבים, שיח עם מנהלות ביה”ס כבר באוקטובר, טבלת שליטה של כל הקבוצות).
• ביום פעילות בבתים- מה מיקומם של הרשג”דים והרשג”דיות? מה מיקומם של המרכזות הצעירות? מה מיקומך כמרכז/ת?
• מה עושים בפעולות בבתים? האם רק פעולות סרט או שאפשר להעביר את הפעולות מהמסלול? מה נהוג בשבט? האם יש בקרה על כך? מה צריך לעשות כדי לדאוג לזה?
• מעבר על תכני המסלול בכל שכבת גיל ומציאת תכנים המתאים לפעילות במבנה.
• איך נכון לגייס ולשמר חניכים בתקופת החורף?
• איזו הכשרה ניתן לתת לצוותי ההדרכה על מנת שחווית ההדרכה בחורף תהיה מוצלחת?