שמור\י תוכן
פודקלי – מדברים את ה”מנשמע” של החברה הישראלית
אנו מזמינים.ות אתכם.ן להקשיב לדברי מזכ”ל התנועה בראיון אישי וחשוף המתעסק במצב בו החברה הישראלית שרויה.
“זאת מציאות שמצריכה ממך התמודדות” (קלי כהן מזכ”ל תנועת הצופים העבריים בישראל, 2023)
עילת הסבירות על פי ויקיפדיה- עילת הסבירות היא אחת מהעילות בתחום המשפט המנהלי המאפשרות לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית כדי לפסול החלטה של רשות מנהלית, כלומר הרשות המבצעת על כלל זרועותיה. ההצדקה לפסילה של חוק לפי עילה זו היא שההחלטה הנדונה לא נשקלה כראוי, שרירותית או לא הגיונית.
קצת על המונח ‘עילת הסבירות’ בכל הנוגע לפעולות וחוקים:
- פעולה מנהלית שתוצאתה מופרכת, בין אם דינה להיפסל ע”י בית המשפט ובין אם לא.
- פעולה מנהלית שדינה להיפסל לאור עילה כלשהי, כגון חוסר סמכות, שקילת שיקולים זרים, אי־שקילת שיקול נדרש, הפליה, היעדר הליך תקין וכדומה.
- פעולה מנהלית שנעשתה תוך איזון לא ראוי בין שיקולים נכונים.
בעבר היה בית המשפט בישראל נוקט במשמעות הראשונה והשנייה, כך שלא נעשה שימוש בעילת הסבירות כעילה בפני עצמה אלא רק ככותרת לעילות אחרות. מאז שנות ה־80 התבססה המשמעות השלישית, וכך הפכה אי- הסבירות לעילה עצמאית. כיום איזון שגוי בין שיקולים היא המשמעות המקובלת של העילה, אפילו שעדיין ניתן להתבלבל בין המשמעויות.
העילה משמשת לפסילת חוקי עזר עירוניים, כנגד פעולות ממשלה או גופים מנהליים אחרים: מעשים פרטניים של הממשל, ובין היתר בחינת מינויים וחקיקת משנה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה טוען כי עילת הסבירות משמשת את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות והוא יכול לפסול החלטות במקרים שבהם החלטה היא קיצונית במיוחד, למשל אם התקבלה מתוך שיקולים זרים ובלי שניתן משקל ראוי לשיקולים הרלוונטיים. מטרת העילה לוודא שהשלטון לא פועל בצורה לא שוויונית, לא רציונלית, עם הפליה ומתן עדיפות לאחד הצדדים או מתוך ניגוד עניינים. בית המשפט עושה שימוש בעילת הסבירות רק במקרים חריגים. עכשיו הקואליציה מבקשת לבטל את עילת הסבירות, ובכך לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור, גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני.
עוד הם טוענים, כי ביטול עילת הסבירות במתכונת המוצעת מרחיק אפוא את ישראל מהרעיון הדמוקרטי של שלטון נבחר בעל כוח מוגבל, המפעיל אותו לטובת הציבור. במקום זאת, נקבל רשות מבצעת עם כוח שלטוני מוגבל פחות ומשוחררת יותר מפיקוח ובקרה. מצב דברים זה הוא דמוקרטי פחות, ובעל פוטנציאל להיות מושחת יותר.
מכון קהלת מציג צד אחר וטוען כך- עילת הסבירות היא התערבות שיפוטית בהחלטות שהתקבלו בסמכות על פי חוק וללא כל פגם, על בסיס עמדות אישיות של ההרכב.
זה אינו עניין משפטי בשום מובן מקובל ומדובר גם בפתח רחב מאוד לסטנדרטים כפולים. למשל, ההגבלות על ממשלות מעבר הן כולן פרי עילת הסבירות. מה שמותר לזה אסור לזה, ומה שאסור לזה מותר לזה, כפי שמכיר היטב כל אזרח ישראל. אין שלטון חוק עם סבירות.
עד לפני שנה המושג “עילת הסבירות” לא היה חלק מהלקסיקון שלנו. אולי של חלקנו המעודכנים בסעיפים משפטיים כאלה ואחרים. בכל אופן, המושג, וכל הרעש והבלאגן סביבו, עוטף את חיינו בשבועות האחרונים. חלקנו מסכימים.ות עם החלטות הממשלה וחלקנו לא, חלקנו יודעים.ות במה מדובר וחלקנו לא ואפילו נותרנו מבולבלים.ות. תנועת הצופים מעודדת לחקור ולהבין על מה מדובר ולהחזיק בדעה. בכדי להצליח להחזיק בדעה יצוקה בנימוקים והסברים חשוב להכיר מידע רלוונטי משני צידי המטבע. תנועת הצופים איננה מעודדת אלימות מכל סוג שהיא ומגנה אותה ובמקביל פועלת לטובת יצירת אזרחים עתידיים משמעותיים ומשפיעים בחברה הישראלית תוך התחשבות בצרכי הכלל. אלימות היא לא דרכנו לא משנה באיזו דעה אנו מחזיקים.ות. תנועת הצופים עושה כל שביכולתה לטובת יצירת שיח משמעותי, שוויוני ודמוקרטי הכולל את כל הדעות ומכבד אותן ללא הבדל של דת, גזע או מין.
“הצופה טהור בדיבורו ובמעשיו”
ומה אתם.ן חושבים.ות?