הצעה לישיבת מרכזים: מה תפקידו של העורף?

שמור\י תוכן

 

חלק 1- שיח רגשי-קבוצתי ולמידת עמיתים

מתודה 1- שיתוף (30 דק’)

נפתח את ישיבת המרכזים.ות בשיח רגשי-קבוצתי אודות המצב.

רעיונות למעגל שיתוף ניתן למצוא באתר ‘צופים לכל מצב’=> ‘חוסן ומרחב בטוח’.

 

מתודה 2- חשיבה משותפת (30 דק’)

נחלק את מעגל המרכזים.ות ל- 5 קבוצות שונות:

1. צעירה
2. בוגרת
3. קורס
4. שכב”ג
5. בעלי תפקידים מובילים.ות: מרכזים.ות צעירים.ות, רשג”דים.ות, רש”צים.ות, מדריכי.ות קורס.

נבקש מכל קבוצה למלא את מפת החשיבה בהתאם למצב של משבר ולחימה בישראל. ניתן להיעזר גם ב’מאפייני הגיל המודרך’.

לאחר מכן נחזור למליאה, כל קבוצה תשתף בעיקרי הדברים (מומלץ לכתוב אותם על לוח).

לסיום נשאל את המרכזים.ות אילו עוד כלים ועזרים הם.ן צריכים.ות מההנהגה/ מהתנועה על מנת להתמודד עם המצב? כיצד מעגל המרכזים.ות יכול לשמש כמקור של כוח בתקופה הנוכחית?

חלק 2- שאלה מרכזית: מהו תפקידו של העורף בזמן מלחמה?

מסר מרכזי: יצירת פלטפורמה לשיח משותף אודות תפקיד העורף בשעת משבר ולחימה כאמצעי לחיזוק הסולידריות ותחושת האחריות החברתית מתוך למידה והיכרות עם משמעות המושג, הקשרו ההיסטורי ונקודת המבט הפרטית והמקצועית- שבטית אודותיו במצב הנוכחי.

תודה ל’מגדלור’ על הרעיון המקורי לפעילות.

 

מתודה 1- משחק תחרות + הסבר (15 דק’)

הערה למנחה: חלק זה יועבר כהדרכה שקופה- מטרתו גם לאוורר ולגוון את הפעילות עצמה וגם ליצור מפה ויזואלית של הנושא המדובר.

נחלק את המשתתפים.ות ל-2. כל קבוצה תקבל שרטוט של מפת ארץ ישראל ושמות של ישובים. על המשתתפים.ות לסמן את הישובים במקום המתאים להם במפה לפי ההנחיות הבאות:

• לסמן את החזית בגבולות באדום.
• למקם את יישובי קו העימות בכתום.
• לסמן את יישובי העורף בירוק.

בפעולה מקוונת ניתן לחלק את המשתתפים.ות ל-2 חדרים להקרין את המפה על המסך, לכתוב בצבעים שונים ולצלם מסך.

 

לשימושכם.ן:

 

יישובי קו העימות	יישובי העורף
בארי	תל אביב
כפר עזה	באר שבע
זיקים	חיפה
נתיב העשרה	ירושלים
שדרות	לוד
סופה	מודיעין
קריית שמונה	חדרה
מטולה	גדרה
עכו	טבריה
נהריה	כרמיאל
כפר יובל	בית שאן
שתולה	רחובות

 

נחזור למליאה, נבדוק את המפות של 2 הקבוצות ונמקם את הישובים שלא מוקמו כמו שצריך על המפה.

נשאל: לפי מה סימנתם.ן את הישובים על המפה?

במידה ומתאפשר נבקש מהמרכזים.ות שמעוניינים.ות וגדלו/ שירתו באזור עימות לספר חוויה אישית שלהם.ן.

נסביר למשתתפים.ות כי ישראל מחולקת לשלושה חלקים: החזית בגבולות, קו העימות והעורף.

הרחבה על שלושת המושגים:

יישובי הסְפַר ויישובי קו העימות – ישובים הממוקמים בקו הגבול של המדינה. תיאוריית הספר צמחה על רקע ההיסטוריה האמריקאית וראתה במי שעזבו מבחירה את הערים בצפון מזרח היבשת ועברו לחלקה המערבי והשומם, כמעצבי הווית החלוץ.[1] הספר נתפס כבעל חשיבות לאומית ומתיישביו כממלאי התפקיד הלאומי.[2]

במקרה הישראלי, צורות ההתיישבות באזורי הגבול הישראלים הן מגוונות, ביניהן: קיבוצים, מושבים, מושבות וערי פיתוח.[3] חלק מיישובים אלה מכונים גם ‘ישובים קו העימות’: ישובים הנמצאים עד 9 ק”מ מגבול הצפון ועד 7 ק”מ מהגבול באזור עוטף עזה. יישובי הספר לעומת זו אינם מוגדרים לפי מרחק גאוגרפי מהגבול אלא נקבעים על ידי שר האוצר. משמעות הגדרתם בעלת הטבות כלכליות וייזום תוכניות ייחודיות שנועדו לחזק את תושבי היישובים ואת האזור.[4]

החזית בגבולות- קו הלחימה בעימות מזוין, המהווה גבול בין הצבאות הלוחמים. בחזית ימצאו לוחמים וכוחות תומכי לחימה.[5]

העורף- היפוכו של החזית וכולל בעיקר את האוכלוסייה האזרחית במדינה הלוחמת, אוכלוסייה שאינה משתתפת בקרבות. על אף שהעורף אינו שותף לקרבות, הוא משמש לעיתים יעד בולט להתקפות האויב.[6]

 

מתודה 2- השראה + דיון בשאלה (20 דק’)

ההיסטוריה של פיקוד העורף- חזונו של דוד בן גוריון/ אתר פיקוד העורף

כבר בשנת 1948 ראש הממשלה דוד בן-גוריון חזה את חלקו על העורף במלחמה, באומרו: לא נעמוד במלחמה רק באמצעים צבאיים, מה שנקרא העורף מכריע לא פחות ממה שנקרא חזית”.

מושג לגבי החזון שעמד בבסיס קבלת ההחלטות בנוגע למוענות העורף לחירום ניתן לקבל מתוך דבריו של בן-גוריון בישיבת הפתיחה של מועצת ההגנה האזרחית, ב-15 במאי 1959: ההכרח בהתגוננות אזרחית במקרה של מלחמה נובע מהאופי של המלחמה… ההבדל היסודי בין מלחמות

 

[1] Turner, J.F. (1962). The frontier in American history. Holt, Rinehart and Winston.

[2] אריאל הנדל. הספר, מפתח (4), 2011, ע”מ 166-143.

[3] שלמה חסון. מספר לפריפריה, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל,  חוברת 22 (ספר דוד עמירן), ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1991, ע”מ 94-85.

[4] דן מרידור. העורף כחזית. 2007, קיסריה: פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית. https://www.idi.org.il/media/6051/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%9B%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA.pdf

[5] ויקיפדיה- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA_(%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94)

[6] ויקיפדיה- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3_(%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94)

 

בימנו ובין מלחמות עד אמצע המאה ה-19 הוא שתמיד היו מלחמות בין צבאות, אבל העם האזרחי עמד תמיד מחוץ לשטח המלחמה ובדרך כלל לא שימש מטרה להתקפת האויב. לא כן המלחמה בימנו, היא פוגע בכל איש”.

עוד נאמר בישיבה זו: יהיה זה משום עוון וסכנה, אם יחד עם התכוננות למקרה של מלחמה, לא נאחז באותם האמצעים להגן על האזרחים, אשר אמנם אינם משתתפים בקרב, אבל הם משמשים

 מטרה להתקפת האויב. הניסיון המר ממה שהיה לנו במלחמת השחרור, הוכיח לנו את האמת המרה והאכזרית של אופייה החדש של המלחמה”.[7]

נשאל:

מה דעתכם.ן על חזונו של בן-גוריון?

מה עומד מאחורי חזונו של בן גוריון?

האם חזון זה עדיין רלוונטי?

האם יש לעורף תפקיד פעיל?

במידה ותרצו להרחיב/ לקיים מעגלי שיח-מצורפים כאן קטעי קריאה נוספים:

קטעים מתוך ‘חזית העורף’ וההתגייסות במלחמת העצמאות– משה נאור

[7] מתוך אתר פיקוד העורף: https://www.oref.org.il/12409-16636-he/pakar.aspx

כשהעורף הופך לחזית– סקירה של תפיסת העורף והחזית לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל.

סיפורו של קיבוץ בית אלפא במלחמת יום הכיפורים- לחץ כאן לכתבה.

 

מתודה 3- ייצוג (15 דק’)

נתלה ברחבי החדר 3 שלטים:

1. בני המשפחה שלי/ אנשים קרובים אליי עסוקים בזה.
2. אני חושב.ת שזה התפקיד המרכזי שלנו כמרכזים.ות.
3. הייתי רוצה לראות איך נוכל להשתלב בעשייה כזו יחד עם חניכי.ות השבט.

נקריא מספר משפטים ונבקש מהמשתתפים.ות לעמוד ליד אחד המשפטים שתלינו על הלוח בהתאם לדעתם.ן.

במקרה של פעילות מקוונת: נבקש מכל אחד מהמשתתפים.ות לכתוב את 3 המשפטים שנכתבו מעלה על דף לבן ובכל פעם שנקריא משפט נבקש מהם להרים את השלט המתאים. אופציה נוספת נכתוב על המסך את שלושת המשפטים, נבקש מכל אחד/ת מהמשתפפים.ות לבחור צבע/ סימון משלו ולמקם אותו ליד אחד מהמשפטים בהתאם לדעתו.ה.

דוגמאות למשפטים- אפשריות לתפקיד העורף:

• שמירה על התפקוד של החברה בהיבט כלכלי- החלפה של מילואימניקים.ות בזירות שונות במשק הישראלי.
• הבנת צרכי הקהילה.
• פעילות ברשתות להסברה של ישראל אל מול העולם.
• פעילות ברשתות לילדים.ות של עובדים חיוניים.ות.
• יצירת ‘קביים רגשייםד לחניכי.ות השבט.
• עדכון הורים על מקרים חריגים.
• הפעלת ילדים.ות מיישובי קו העימות הדרומי.
• התגייסות למען חיילים.ות.
• התגייסות למען בני/ בנות הזוג והמשפחות של המגויסים.ות ותמיכה בהם.ן.
• מציאת פתרונות למפונים.ות.
• יצירת עוגנים בשגרת החירום הנוכחית במסגרת השבט.
• שמירה על אחדות העם.
• הפעלת לחץ ציבורי להחזרת השבויים.ות.
• הנצחת סיפורם.ן והמשך דרכם.ן של הנופלים.ות והנרצחים.ות.

בנוסף מצ”ב קובץ PDF לשימושכם.ן